קטן&מתוק בפריז
זה התחיל מספר שקיבלתי במתנה ליום האהבה האחרון מבעלי,"הפטיסרי הטובות בפריז", של שרון היינריך, הבלוגרית של "פריז של שרון". ארבע שעות לאחר מכן, כשסיימתי לקרוא אותו( מה אני משחקת אותה.. שיננתי אותו), הוא מודיע לי שאנחנו טסים לפריז לפגוש אותה.
מה?!
"אם אין לחם, תאכלו עוגות" מארי אנטואנט
היא ידעה מה היא אומרת, בת הקיסרים האוסטרו הונגרית, מפודרת הפנים וסמוקת הלחיים, שנישאה ללואי ה-16. פריז היא המקום הנכון לאכול בו עוגות במקום לחם. במקום כל דבר, אם נדייק. העיר שזכתה כאתר מורשת ושימור בתחום הקולינריה הותירה אותי ללא מילים.
הפטיסריז הצרפתיים
הם עומדים להם בחלונות הראווה, ומגרים אותך להיכנס. קטנים, צבעוניים, מעוצבים לעילא, עשויים מחומרי גלם איכותיים, שלחלקם לא נחשפנו בארץ, לא מתוקים מידי, וממש לא מתנצלים על כמויות החמאה( 90% שומן... לא 82% כמו בארצנו הקטנטונת...) והשמנת שהם מכילים. נגיסה אחת בהם והגעת לגן עדן.
לא תמצאו שם מבצעי "קפה ומאפה"(הם לא מכינים קפה...אין צרך בהכנסה נוספת). גם לא תמצאו שולחן קטן וכסא ישיבה. מוכר, לבוש בחליפה ימתין עד אשר תצביעו על בחירתכם, ישלוף את בכיר לבכם ויכניס לקופסא ממותגת. הגעת, קנית, יצאת.
הצרפתים לוקחים את המתוקים שלהם מאוד ברצינות. זה מתחיל בגיל 15, בבית הספר, וממשיך בהשתלמויות, הכשרות וסטאז'ים מקצועיים אצל טובי הפטיסיירים. בגיל 35, כשעשרים שנות ניסיון כבר מאחוריהם, הכוכבים שבהם כבר מנהלים אימפריות פטיסריז חובקות עולם, מככבים בתוכניות טלויזיה ומשיקים קולקציות משתנות.
מידי שנה מתקיימת תחרות טלויזיונית אל מול מיליוני צופים, בה מוכתר הפטיסייר הטוב של צרפת, ומידי ארבע שנים מוכתר הMOF( בעל המקצוע הטוב ביותר) לתחום הפטיסריז.
סדנאת פרלינה בבית הספר של כריסטוף מישלאק
נסיך המתוקים הצרפתי, בן לאם חד הורית, שהחל את דרכו בגיל 15, והגיע בבגרותו עד למטבח של אלן דוקס בפלזה אתנה(אחד ממלונות הפאר הפריזאים) , למאסטר שף הצרפתי ולתכנית בישול בכיכובו, מציע כיום מגוון רחב של סדנאות אומן, בין אם בהנחייתו, או בהנחיית עובדיו המסורים. אז מה.. לא נירשם?
היא עומדת מולי.. מארי בת ה20( איך זה בכלל הגיוני שהיא כל כך צעירה..), אחת מהעובדות המצטיינות של מישלאק, ומסבירה בצרפתית רהוטה מה נעשה משתתפי הסדנא והיא ב-3 השעות המשותפות שלנו. מודה לאל על כך שהגברתי צרפתית בתיכון, אני סופגת ברוב קשב את דבריה, על הכנת פרלינה( מחית אגוזי לוז מסוכרים שנטחנו עד דק), ועל הקינוחים שנכין: פאי פקאן, פרלינה ומחית אגסים, פחזניות במילוי גלידת פרלינה, ושברי אגוזי לוז קלויים על מצע קרמו פרלינה ולבסוף, קינוח אישי של בסיס קקאו פריך, קצפת, פלורנטין דקיק וגלידת פרלינה.
מצויידת במחברת ממותגת, עיפרון, וסינר, כמו גם בבקבוק מים קטן( חייבים משהו שיאזן את כל המתוק הזה..), שקיבלתי בסדנא, התחלתי לכתוב כל מילה שיצאה לה מהפה( מזל שישבה לידי צרפתיה מקסימה שתירגמה לי מילים קשות במיוחד ונתנה לי להעתיק נקודות שפיספסתי).
היה מרתק וכל- כך- טעים!
כמובן שלא עזבתי את המקום בלי לקנות את אחד הספרים של מישלאק( הלכתי על "The best of michalak") שכולל עשרה מתכונים המזוהים עם שמו. מתכננת על הסברינה שמופיעה בספר...
המפגש עם הבלוגרית שרון היינריך
אם יש בעולם תמורה טובה לכסף, הרי זה הסיור הקולינרי עם שרון היינריך. היא קולחת, מעניינת, ומפליאה במידע ששמור למקומיים בלבד. היי, היא גם עושה את זה בעברית.. איזה כיף!
שרון היא ישראלית לשעבר, בעלת הבלוג המצליח "פאריז של שרון", אשר מתגוררת מזה חמש שנים בפאריז.
התהליך עמה התחיל בשיחת סקייפ, בו הסבירה לי על הסיור. אני בחרתי בסיור שנוגע בכל תחומי המזון המזוהים עם צרפת: שווקים, גבינות, ומתוקים. עם דגש על מתוקים. טוב, נו..היהפוך נמר חברבורותיו?
לסיור, הגענו בעלי ואני חמושים בנעלי הליכה. שרון חיכתה לנו מחוץ לתחנת המטרו, בשוק עירוני בגדה השמאלית של הסיין, מתולתלת ומקסימה, סיפרה לנו מעט עליה ושאלה עלינו ועל הארץ. בשוק עברנו על פני דוכני תוצרת טריה של פירות וירקות, שם הסבירה לנו שאין צורך לפשפש בערימה על מנת למצוא את הפרי הטוב ביותר. כל פרי שמוצג בשוק הוא בהכרח הטוב, הטרי והיפה ביותר. אם הוא לא, הוא פשוט לא יוצג שם.
המשכנו לדוכן שמנים וממרחים, שם נתן לנו מוכר מרוקאי אוהב טעימות של חרדל דיג'ון, שמני אגוזים וכמהין, ריבות, ממרח נוגט שקדים, וקרמל מלוח. טוב שלא קניתי את כל הדוכן...
במהלך הסיור, הגענו גם לטעימות אצל הגבן הטוב בצרפת, ישבנו לקפה להתרעננות קצרה, וביקרנו בפטיסרי של קארל מרלטי, שם בחרנו קינוח אישי שהקדיש קארל לאישתו מוכרת הפרחים, סנט אונורה לילך,שכלל פחזניות שהתפצחו בפה וקרם שנטילי( קצפת) לילך, שהיה תענוג צרוף, ואקלר קרמל מלוח שחוק החצי שלי לא חל עליו בעליל.
בפטיסרי "Un Dimanche a' paris", צפינו בעובדי הקונדיטוריה דרך חלון זכוכית, בעודם חותכים, מקציפים ומערבבים, ואכלנו טארט לימון אישי שהיה מעולה( סיפרתי לכם כבר שאני מוכנה להרוג בשביל טארט לימון טוב?).
הסיור היה כה מהנה עד שיום לפני שחזרנו לארץ, ביקרנו בשנית בחנויות הללו, כדי לקנות מתנות למשפחה בארץ, וגם קצת לעצמינו.
המלצות על חנויות כלי אפיה שוות
חנויות כלי האפיה בפאריז מכילות כלים איכותיים ועמידים, ועל כן לא זולים, ומציעות מגוון אדיר של תבניות שאת חלקן לא ניתן למצוא בארץ.
אני ביקרתי ב"מורה"(Mora), החנות המובילה בפאריז לציוד בתחום הפטיסרי, אשר שוכנת ברחוב מונמרטר 13, וב"לה בובידה", שהיא חנות מודרנית יותר מאחיותיה, גם היא ברחוב מונמרטר, מס' 36.
רחוב מונמרטר מונה עוד לפחות 3 חנויות ציוד דומות, כך שתוכלו כנראה למצוא את מבוקשכם מבלי לעזוב אותו.
איך הצרפתים נשארים רזים עם כאלה מתוקים?
רשמיי מהרגלי האכילה הצרפתיים:
1. לא מפחדים משומן- הצרפתים לא נמנעים משומן ולא צורכים מצרים דלים. חמאות וגבינות צרפתיות הן דבר שבשגרה.
2. מנות קטנות- לא תמצאו צרפתי ממלא צלחת כערימה. קטן ואיכותי זה שם המשחק.
תגובות
הוסף רשומת תגובה